התקנת ספינקס 3 על מערכות דביאן לני

בעקבות התעסקותי בחודשים האחרונים במערכות זיהוי קול, יצא לי לעבוד הרבה עם מערכות ספינקס למיניהן. לאחרונה קרסה אחת המערכות ונאלצתי להיזכר מה היו הקישורים והדרכים היותר קצרות להתקנה. החלטתי לעלות זאת על הכתב להבא. המיני מדריך הזה מסביר בצורה פרטית לענייני את סדר העבודה להתקנת ספינקס 2 ו 3 על מערכת אחת. במידה ומישהו נתקע הוא תמיד יכול להציץ ולראות כאן דרך שעבדה בשבילי.

אז מה זה ספינקס ???

ממש על רגל אחת, ספינקס הינה אלוגריתם השוואה מתמטי לזיהוי קול. ישנם מספר טכנולוגיות עקריות לזיהוי קול בימינו כאשר לכל אחת מהן גישה מתמטית טיפה שונה. הנגזרת לשוני בין המערכות נובעת בעיקר מצרכי המשתמש (האם הסביבה רועשת ,שקטה , מידת חשיבות זמן התגובה וכו')

ספינקס מפותחת על ידי אוניברסיטת קרנגי מלון בארה"ב. ישנם מספר גירסאות למערכת, ספינקס 2 , 3 ו 4 ועוד כאשר הן נבדלות זו מזו בשיטת העבודה אשר מביאה אותנו לביצועים שונים במצבים שונים. כאשר המשתמש ניגש להחליט אילו מבין הגרסאות תתאמנה לו , עליו בעיקר להציץ בפרמטרים של כל אחת מהן. לא ניכנס כאן לכל הנתונים (ישנו פירוט מכובד באתר הפרוייקט וגם בוויקיפדיה).

ספינקס הנה רק החוליה המקשרת בין הקלט של המידע המוזן בצורה אנאלוגית (כלומר מיקרופון) ומועבר דיגיטלית להשוואה אל מול בנק מסויים. בסוף התהליך ינתן "ניחוש" מחושב למילה שנאמרה. אני חייב להדגיש : ספינקס אינה תוכנה גרפית , ספינקס לא תזהה כל פקודה ומילה בהתקנה ראשונית, ספינקס לא תייצר פקודה להפעלה. מדובר על מערכת שברובה היא פסיבית ויש לבנות מערך שלם מסביבה (בכל שפה שתבחרו) בכדי למנף את התוצר שלה למעשים.

המצרכים הנדרשים:

1. מערכת ספינקס שלי תומכת במערכת אחרת שדורשת מספר התקנות קדם. לא בדקתי האם ההתקנה עובדת ללא חבילות אלה. אתם יכולים להמשיך לסעיף 2 ובמידה ומתקבלות שגיאות לחזור ולבדוק מה חסר לכם על פי הפלט. חבילות הקדם שלי הן:

gnome-devel

libgstreamer0.10-dev

libwnck-dev

libatspi-dev

כמו כן בשביל לחסוך עבודה ניתן להתקין את ספינקס 2 מתוך מנהל החבילות ובכך לחסוך עוד כמה התקנות ביניים:

sphinx2

2. הורדת sphinxbase בגרסתו האחרונה:

http://sourceforge.net/projects/cmusphinx/files/sphinxbase/

, הורדת sphinx3 בגרסתו האחרונה , פתיחתם בספרייה נוחה:

http://sourceforge.net/projects/cmusphinx/files/sphinx3/

3. כניסה לספריית sphinxbase והרצת autogen.sh כמשתמש רגיל.

4. הרצת make ולאחר מכן make check (נא לבדוק שאין שגיאות).

5. הרצת make install כמשתמש על.

6. מעבר לספריית sphinx3 , הרצת הסקריפט configure על ידי :

./configure –prefix=/usr/local –with-sphinxbase='pwd'/…/sphinxbase

לאחר מכן הרצת make , במידה והכול עבר ללא שגיאות ניתן להריץ את make install כמשתמש על.

לסיום

כעת מערכת ספינקס 2 ו 3 מותקנת על סביבת העבודה שלכם. במידה ויתאפשר לי , אכתוב בפרקים הבאים על הרצות עבודה ראשניות לאחר סיום ההתקנה.

בהזדמנות זו אני רוצה לאחל לכולם שנה טובה , הרבה הצלחה בכל מעשה ידיכם.

הספירה לאחור החלה

שומרים על הבית

ראשית ,אני שוב מתנצל על חוסר הכתיבה. אני עסוק עד מעל לראש בעניינים אישיים וכמובן שוב תקופת המבחנים הגיע.

שברתי את השתיקה בשביל עניין מאוד חשוב. כולם מדברים על ההתחממות הגלובלית ועל איך היא משפיעה על חיינו. אני פעיל מאוד בתחום ומנסה מאוד להימנע מתרומה לפגיעה בכדור במגוון דרכים. לאחרונה נזדמן לי להיתקל באתרו של רן לוי (אתר מעולה דרך אגב) בהמלצה לסרט מדהים שעולה לקרנים. מפיק הסרט החליט בנדיבות רבה, כלפינו וכלפי כדור הארץ , לאפשר צפייה חופשית בסרט המלא עד לתאריך שייקבע. לשמחתי התאריך פג והסרט עדיין ניתן לצפייה.

אני מעוניין לנצל את הפלטפורה הזו ולנסות לפזר את הבשורה אודות בעייה שלנו. כאשר אני אומר שלנו אני לא מתכוון לישראלים או לבנונים , מוסלמים או נוצרים . אני מתכוון לכך שהבעיה היא בעיית המין האנושי . סכנה של ממש מרחפת מעל ראש כולנו ויפה שעה אחת קודם להירתם למאמץ עולמי ולעצור את הפגיעה בביתנו – בכדור שלנו.

הסרט מלווה בצילומים שלא נראו עד כה על איזורים ואנשים שאיננו יכולים להיחשף אליהם בשום דרך אחרת. על אמת שמדי פעם קשה לעיקול.

באירן מתרחש כבר כמה תהליך מדהים. בודדים בודדים מתאספים לכוח שמתנגד למשטר איימים. התהליך גרם לי להבין שוב שכל אינדיבידואל יכול לעזור לפתור בעיה גדולה. כל מה שצריך זה להתאחד. גם בבעיית הפגיעה בכדור עלינו להתאחד.

הספירה לאחור החלה  ולא נותר זמן רב. על פי הערכות בעשור הקרוב נאבד את היכולת לחזות מה יקרה. אנא מכם , הקדישו שעה וחצי מזמנכם למען הכדור. ראו את הסרט ושילחו לחבר קרוב, שגם יחשף לבעייתנו.

לבעלי פס רחב במיוחד אני ממש ממליץ לראות ב HD . ההבדל ניכר.

תודה .

http://www.youtube.com/user/homeproject?blend=5&ob=4

יזכור

שרת אודיו על גבי מחשב ישן

כרגיל כדרכי בקודש אני מחפש ובודק פתרונות חינמיים בעבור בעיות שונות בביתי הקט.
בעיה שעלתה לפני כשנה בדמות הזרמת אודיו בכל רחבי הבית נענתה על ידי יצירת תחנת רדיו אינטרנטית שתשדר מוזיקה. הבעיתיות בפתרון זה היתה אי יכולת להאזין למספר תחנות במקביל (על ידי מספר אנשים שונים), הגדרה לא פשוטה של השרת בסביבת לינוקס וצורך לשלוט מרחוק בשרת בכדי לשנות או להוסיף שירים והנורא מכל שבכדי להרים את כל הפלטפורמה הזו נזדקקתי  לסביבת עבודה גרפית שכפתה עלי שימוש במחשב "חדש" יחסית (פנטיום 3) ולקינוח – חוסר יעילות כללי של הרעיון ,גזר עלי להאזין למוזיקה באיכות לא אופטימלית.

ישן זה טוב!
ברשותי פנטיום 1 מסדרת 200 מה"ץ שרציתי להשמיש לצורך העניין. רציתי שהמחשב יהווה עמדת אודיו שמסוגלת לשדר מוזיקה שונה למספר אנשים בבית ומעל לכל שצורת השימוש בו תיהיה אינטואיטיבית לכל אדם, ומעל לכל שתיהיה יותר יעילה מהשיטה הקיימת.
עלו מספר אופציות שמדי פעם היו יותר מסובכות מהמקור כגון יצירת שרת ftp או לחילופין התקנת שרת ncmpc. רעיון נוסף שעלה הוא להתקין סוג מסוים של מארח על השרת (כגון vnc או ssh או רחמנא ליצלן telnet) עם תמיכת אודיו ,כאשר כל משתמש נכנס למערכת כמשתמש ניפרד ומאזין למוזיקה המועדפת עליו.

המכנה המשותף של כל פיתרונות אלה הוא הצורך של המשתמש להבין דבר וחצי דבר בשורת פקודה או סביב השימוש בלינוקס. רציתי פתרון ממש פשוט לכל אדם ולכל גיל, גם ברמת החיבור למערכת וגם ברמת השימוש השוטף.

עברתי על סוגיו השונים של שרתי מדיה מבוססי לינוקס הקיימים בשוק . חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות. לרוב (פרט לממש יחידי סגולה) דרישות הסף להתקנה היו בלתי אפשריות למחשב שהיה בידי.

פיתרון יש?

יש גם יש. על הפנטיום התקנתי דביאן יציב מינימלי ללא מערכת גרפית. עד כאן הכול נפלא, השרת עולה במהירות סבירה ללא צריכות זיכרון מוטרפות. אחרי שעה של התקנה והגדרת כרטיס רשת isa , גם חיבור לרשת הביתית היה לנו. עוד עשר דקות וגם כרטיס קול זוהה בהצלחה.

מעבר זריז לחשבון העל וכתיבת הפקודה:

apt-get install gnump3d

התקינו לי בקלילות תוכנה מאוד אלגנטית שעוד שניה ארחיב עליה את הדיבור. לפני כן הערה: החבילה gnump3d אינה שייכת משום מה למאגר היציבים הנוכחי של דביאן. לשם כך ניתן להוריד בעזרת wget את החבילה ממאגר ה oldstable של אטצ' ולבצע התקנה בצורה עצמאית עם dpkg.

אז מה קיבלנו?

המצב כרגע הוא שיש לנו פנטיום 1 אשר מריץ שרת http פשוט. בירור קצר על ידי הקשת :

ifconfig

העלה בידי את כתובתו של השרת. גישה ממחשב אחר לשרת המוזיקה נעשית באמצעות כל דפדפן פשוט על ידי כתובת השרת בצורה:

http://192.168.1.112:8888

לדוגמא.

כעת נבצע כמה שינויים קטנטנים דרך חשבון העל בקובץ ההגדרות של התוכנית:

gedit /etc/gnump3d/gnump3d.conf

נחפש את השורה

root = /var/music

ונחליף את הנתיב הנתון לנתיב הרצוי לנו (מאגר המוזיקה שלנו).

נמשיך במורד הקובץ ונמצא את:

user = gnump3d

ונשנה את המשתמש ל root, רק במידה ואנחנו מעוניינים בסטטיסטיקה על המשתמשים (זהו לא מצב אידיאלי למערכת). כעת נשמור את הקובץ, נצא מתוכנית העריכה ונאתחל את השרת שלנו על ידי:

/etc/init.d/gnump3d restart

ניתן לשנות גם את פורט השידור של התוכנית מ 8888 לכל פורט אחר, באמצעות הקובץ gnump3d.conf.

כעת ניגש למחשב צד שלישי בבית וננסה לגשת אל השרת.

גם חלונות מרשה להנות...

התוכנית נבנתה בצורה בסיסית ביותר ומצאתי אותה יעילה גם להתקני

מחשבי הכף יד למיניהם ולמחשבים עם מערכות הפעלה ישנות או דפדפנים לא עדכניים בעליל, על כל גווני הקשת.

ה"אתר" נבנה בצורה מאוד ידידותית, כאשר כל פולדר מציג שיטת השמעה שונה (הגרלת שירים, שמיעה לפי ספריה, לפי זמר וכו').

כמו כן ניתן לראות סטטיסטיקה של מספר משתמשים ושל שירים מושמעים יותר ופחות.

הדף עצמו מאוד יעיל ופשוט וכך זמן טעינתו קצר ביותר. מקל מאוד הן על השרת המארח והן על הקליינט בזמן הורדת הדף או מעבר בין הפולדרים השונים.

כאשר נבחרו השירים או צורת ההשמעה, כל שיש לעשות הוא ללחוץ על כפתור ה play בסמוך לשורה המבוקשת ותוך שניות ניתן יהיה לשמוע את השירים באיכות לא רעה וללא קיטועים ועצירות.

גם הוא מצטרף לחגיגה

ולסיכום, מה היה לנו?

מחשב פנטיום 1 ללא שימוש, מספר מחשבים בעלי מערכות הפעלה שונות, מספר לקוחות המעוניינים לשמוע מוזיקה כל אחד בניפרד והרבה רצון טוב שלי

מקווה מאוד שעזרתי לאילו מכם אשר חיפשו פיתרון זול (מאוד) לעניין העברת אודיו ברשת ביתית ובכלל למי שחיפש מה לעשות במחשב הישן שלו ולא מצא.

חג שמח לכולנו,

וקסמן.

יום הולדת שמח לשבי היקר

בהגיעך לגיל 26 אנו מאחלים לך יום הולדת שמח ושנה מלאת הפתעות ושלל מזימות .

מחבריך היקרים:

באצן, פיליפ, שילה, נולי, וסטיב…

נ.ב – אם מישהו רוצה להוסיף ברכה לשבי היקר ,הוא מוזמן להשתמש באופציית התגובות.

נ.ב 2 – שבי מאוד יעריך זאת.

עיגון כונן דיסקטים בלינוקס

לאחרונה, עקב ריבוי המחשבים הישנים שברשותי , מצאתי עצמי נדרש לא פעם לעגן כונן דיסקטים בכדי לשלוף מידע מדיסקט כלשהו. הניסיון בוצע על גבי מערכת דביאן, אך הפעולה אוניברסלית לכל הפצה.

העניין לא מסובך בכלל, למרות שבתחילה חשבתי שיהיה. הייתי מעוניין לחלוק את התהליך עם אלה שידרשו לדבר בעתיד.

מציאת כתובת הכונן (פעולות חד-פעמיות)

נריץ פקודת חיפוש לקובץ fstab המאגד בתוכו מידע על הכוננים השונים שבמחשבנו:

find / -type f -name fstab

לאחר מציאת הקובץ נעיין בתוכו על ידי :

cat /[path of you'r fstab]/fstab

נחפש שורה דומה לשורה הזו:

/dev/fd0     /mnt/floppy     auto     noauto, owner     0     0

במידה ולא קיימת לנו ספריית שיוך לכונן , ניצור אחת לא לפני שנבדוק :

ls -l /mnt

במידה ולא קיימת ספריית floppy , ניצור אחת על ידי:

su mkdir /mnt/floppy

עיגון הכונן

עיגון הכונן (עם הדיסקט בתוכו ) לספריה floppy על ידי:

mount /dev/fd0 /mnt/floppy

הפקודה

ls /mnt/floppy

תאפשר גישה לכונן הדיסקטים.

ניתן לבצע את הפקודה לכל התקן (כמובן) עם שינוי שמו של ההתקן מ floppy ל sda1 לדוגמא.

המלצה לסרט וגם תירוץ

ממממ…

שוב שלום לכולם, אני מעוניין לפתוח את הטור בהתנצלות קלה לחוסר הכתיבה שלי. שוב אני משתמש בתירוצי הידוע: תקופת המבחנים הגיע ואני שוקע כמו צוללת בים של לימודים. בכל אופן אני מאוד מקווה שבשבועיים הקרובים יגיע המצב לידי פיתרון.

המלצה לסרט

במהלך שוטטותי במרחבי האינטרנט, נזדמן לי להיתקל בסרט מאוד חביב שנגע בי בנקודה רגישה. הסרט הוא סרט  שצילם בחור קנדי בשם אלן זוויג במצלמת וואש פשוטה בביתו, ערך את הסרט , הוסיף מוזיקה והתוצר הסופי היה מבט דוקומנטרי מרתק על תרבות אספנות התקליטים.

כאחד מבני העדה , שנגמל מדרכיו הרעים , היו קטעים רבים בהם הרגשתי הזדהות עמוקה עם הנאמר בסרט. אלן דואג לצאת מביתו הדל , לבקר חברים וכל מיני פריקי אספנות רציניים (בעלי עשרות אלפים של תקליטים), לבקר אנשים שנגמלו מהמחלה ולנסות להבין את מקורה של ההתנהגות.

אומנם אינני מתקרב לרמת האספנים שהוא מראיין בסרט, אך כל אחד ואחד מהתחום ימצא שורות אשר יזדהה עימם מייד. קשה מאוד שלא לשים לב לאובססיה המשותפת שעולה בסרט.

לקראת סוף הסרט מתבררת תמונה קצת יותר עגומה. אינני חושב שאלן צילם את הסרט בכדי ממש לחקור את תרבות האספנות המזעזעת הזו. ככל שעברו הדקות היתה לי הרגשה מאוד חזקה שהסרט משנה את הכיוון שלו בעדינות מרובה לעבודת מחקר  על סוג מסויים של אנשים אשר מכנה משותף עדין נרקם ביניהם.השורות האחרונות בסרט חיזקו את טענתי. הסרט הזה הוא בעצם התוודות אמיתית וכנה מאוד.

במהלך הסרט הוא נפגש עם כל מיני בחורים תמהוניים, אחד המסרב לסדר את אוסף תקליטיו, שני הזוכר כל תקליט ותקליט בסדר שיריו, שלישי שהעדיף לזרוק לפח את כל תקליטיו ולא למכורם או להעבירם למישהו מטעמי צניעות ועוד סיפורים שונים ומשונים על אספן תקליטי אלויס שמחזיק כל תקליט במספר עותקים (!).

עד לפני זמן לא רב היה ניתן להורידו מאתרו של אלן אך משום מה האתר כבר לא פעיל. חיפוש קצרצר יביא אתכם לבטח לאתר הורדה חלופי.

כמו כן אני מצרף למעוניינים הצצה חטופה לסרט, תהנו.

תהנו

רוק מצרי לפנים

לפני כמה שבועות קפצתי לעוד הופעה שנערכה בפאב הבלום ז"ל (אשר נסגר זה מכבר) בצהרי יום שישי. על הסט עמדו מספר חברים שכבר יצא לי לשמוע בהזדמנויות קודמות ומאוד מהנות. נאג' חאמדי מורכבת מדרור פויאר (שירה), דרור גלוברמן (קלידים) , אראל סגל (בס), טל לזר (תופים), דן ויסמן (גיטרה).

אז על מה בעצם מדובר…

בפעולה רבה רבה

שאלה קשה, זה הרכב שלכל שיר שלו יש סגנון וחיים נפרדים. שירים שמתעסקים בפוליטיקה בגרוש, אפסות האדם אל מול החיים (והטיפה המרה) ובכלל איך  לשרוד במדינה שלנו. אבל הפעם לא יומרות, הכתיבה הקולחת והמשעשעת של דרור ביחד עם העיבודים המבריקים של ההרכב הזה מביאים בפני המאזין חוויה אמיתי של מעורפלות חושית.

זה הרכב נדיר שניתן לאמר עליו שכל אחד מחבריו בלתי ניתן להחלפה. דרור ג. מחזיק חזק את הקצב של התופים לאורך כל ההופעה, דן מנגן בס מאוד מעניין פעלתני וחי, אראל נותן בקלידים בדיוק במינון שצריך עם הרבה מקוריות בי שיר לשיר, דן ויסמן ניגן בדיוק בנישה הדקיקה שנשארה לגיטרה ועשה את זה ממש מעולה.

שיחות ביני לבין עצמי

פן נוסף של ההרכב הזה שלא קיים בהרכבים אחרים הוא הדיאלוגים. לא בין הסולן לקהל, אלא בין הסולן להרכב. כן שמעתם נכון. זה ההרכב היחיד שיצא לי לראות שמסוגל לפתח שיחה פילוסופית עמוקה (תלוי במינון העראק שקיבל הסולן לפני ההופעה) שיכולה להגיע למקומות מעניינים וזאת בהתעלמות מכך שהם מופיעים.

טוב זה לא כל כך הוגן, יש לציין שכמעט כל חברי ההרכב הם עיתונאים/כתבים או סתם קשורים לעולם התקשורת. כל הופעה ישנה שיחה ארוכה (בעיקר בין דרור פ.  לאראל ס. ) בנושאי אקטואליה שונים (פעם אחרונה הם עסקו בעולם התחתון), דת או שיניים שבורות (רמז למי שהיה בהופעה בסאבליים).

גדול מהחיים

בין השורות הציניות של השירים והדיאלוגים מסתתרת אמת קשה. ההרכב הזה פשוט לא מסוגל לאמר את האמת במילים ישירות, על כן מנסים חבריה לייפות את המצב בבדיחות ובציניות. אין לראות בנאג' חאמדי עוד הרכב חביב , זהו הרכב עם מסרים מאוד ברורים וקשים.

כמה מילים לסיום

אינני רוצה להעמיס במילים ,בעיקר מכיוון שיש קליפ על ההרכב וכל אחד ואחד יכול להתרשם לבד, אך אני באמת רוצה לציין את כשרונם של הנגנים בהרכב הזה לייצר אווירה מאוד הזויה ומאוד ייחודית למילים המאוד חזקות ששר הסולן. כל נגן ונגן עושה מלאכת קודש למרות שאינו עוסק במוזיקה למחייתו. פשוט תענוג לשמוע את ההרכב הזה.

נקודה נוספת היא דן ויסמן והגיטרה המעולה, ממש נהנתי לשמוע הן את קטעי הסולו שלו והן את היכולת המדהימה לחזור לנקודה בה הגיטרה לא מפריעה לשאר הכלים, כל פעם מחדש לאורך כל ההופעה.

ולסיום הבסיס המוצק של ההרכב דרור פויאר שממלא כל הופעה בטון וחצי של קריזמטיות סוחפת, לבוש צעקני, שירה ייחודית בירבורים בעלי משמעות (או שמא לא) בין שיר לשיר , בתוך שיר. מעולה !

אני גם רוצה להודות לאראל יובל על התמונות המעולות ועל הקליפ שהכין בעקבות הופעת הלהקה.

איך נתתי חיים למחשב ישן חלק שני

לאחר שקראתי את תגובות החברים, החלטתי לבדוק חלק מהן ולראות האם התוצאה טובה יותר מהמצב בו השארתי את המחשב בסוף הכתבה הקודמת.

החלטתי להתקין דביאן כאשר התקנת ה X והסביבה הגרפית יוספו מאוחר יותר. החלטתי לברר קצת על סביבה גרפית קלת משקל בשם openbox ולאחר קריאה מעמיקה בעניין החלטתי לתת לה הזדמנות.

מרכיבים:

1 דיסק התקנה של דיבאן יציב.

1 כונן אופטי להתקנה.

אל חשש מכמה שורות פקודה, שנעבור יחדיו.

נתחיל

על התקנת דביאן לא ארחיב מכיוון שיש מספיק אתרים שיעזרו לכם בזה. הנקודה החשובה היא שבעת בחירת החבילות יש להוריד מבקשת ההתקנה את חבילת המערכת הגרפית.

יש לסמן רק את הרובליקה האחרונה באיקס

ניתן לראות בתמונה את הסיטואציה המדוייקת, בה יש לסמן רק את standard system באיקס כאשר את כל שאר האופציות נשאיר ללא סימון.

לאחר שנסתיימה לה התקנת המערכת, נאתחל את המחשב לסביבה החדשה שלנו.

נתקין את X כבסיס לסביבה הגרפית העתידית שלנו:

נכנס לחשבון משתמש העל ונקיש מספר פקודות לשם התקנת החבילות הדרושות לנו לעבודה בסביבה גרפית.

apt-get install xorg

כעת נתקין את הסביבה הגרפית עצמה:

apt-get install openbox

למעוניינים ניתן להוסיף את חבילת האודיו (זיהוי כרטיס קול):

apt-get install libasound2 alsa-utils alsa-oss alsa-modules alsa-base

לאחר מכן:

alsaconf

alsactl

נבצע בדיקה

speaker-test

במידה והכול עבר כשורה נתחיל להתקין עזרים נדרשים (אופן בוקס מגיעה "ערומה" לחלוטין):

apt-get install obconf menu rox-filler feh pypanel epiphany-browser gimp gaim

ניתן ,כמובן, להוסיף כל חבילה שברצונכם להתקין בשלב זה. ניתן כמה מילים על התוכניות הפחות מוכרות שאנו מתקינים כעת:

obconf יעזור לנו להתקין themes למראה כללי (במידה ותרצו) ללא שימוש בשורת פקודה.

menu יוסיף לנו אופציה לתפריט בחירה.

feh יעזור לנו להגדיר תמונת רקע לסביבה הגרפית שלנו.

rox-filler הנו מנהל קבצים יעיל מאוד ומהיר מאוד תחת התנאים בהם אנו עובדים. בהחלט מנהל הקבצים המהיר ביותר שהיה בבדיקה שביצעתי מראש על המחשב שלי.

pypanel הנו פאנל בסיסי תחתון שיעזור לנו לשלוט בכל תוכנה שהפעלנו (צימצום והרחבה).

epiphany הנו דפדפן מהיר מאוד (והמועדף עלי בכלל), חסר תוספות מיותרות וגם המהיר ביותר שיצא בבדיקה שביצעתי מראש על המחשב שלי.

gimp אנו מתקינים יותר בכדי לקבל תמיכה בסוגי קבצים מסויימים שאיתם ניצור תמונת רקע לסביבה הגרפית שלנו.

gaim אין הרבה מה לאמר ,כל אחד לבטח ירצה לדבר עם מישהו ולספר לו על המחשב המדהים שברשותו.

כעת נסדר קצוות

נפעיל את המערכת הגרפית:

exec openbox-session

או עם:

startx

לא להיבהל, זה לא ישאר ככה. אופנבוקס - מסך פתיחה

עלינו להשתמש ב feh לשם הגדרת תמונת רקע שהורדנו מבעוד מועד למחשב לשם כך נפתח טרמינל על ידי הקשה על לחצן ימני בעכבר ובחירת טרמינל. נקיש:

feh –bg-scale /path of background/image.jpg

תתחדשו , יש לכם רקע חדש.

הפעלת סרגל תחתון תעשה על ידי לחיצת מקש ימני בעכבר, Debian –> Apps –> tools –> pypanel

הורדת שירותים מיותרים

גם כאן לא ארחיב יותר מדי, יש מלא אתרים שעוסקים בנושא. הרעיון הכללי הוא להוריד מודולים כגון firewire , scsi , raid drive לדוגמא, שאינם קיימים כלל במערכת שלכם (או שכן ואז אל תורידו) ונטענים סתם לזיכרון הדל של המערכת שלכם.

כמה מילות סיכום

מכאן והלאה המערכת עובדת בצורה זהה לכל סביבה גרפית מוכרת. צירפתי סירטון קטן אשר מדגים את מהירות העבודה של המערכת, לדעתי שילוב מושלם של סביבת עבודה יציבה ומעודכנת עם מהירות עבודה מקסימלית. בהדגמה שלי רץ ברקע שרת סמבה ועדיין לא ניתן להרגיש בירידה במהירות. מצטער על איכות התמונה, מדובר על מסך בן למעלה מעשר שנים והציוד הלא מתאים איתו ניסיתי לבצע את ההקלטה. בכל מקרה חשוב היה לי להמחיש יותר את עניין מהירות העבודה על גבי המערכת.

תהנו.

הפצות לינוקס קלות משקל – או איך נתתי חיים למחשב ישן

לפני כמה שבועות מצאתי ברחוב מחשב ישן זרוק. כמו כל איש מחשבים חביב דאב ליבי להשאירו בגשם ובקור ולכן החלטתי לקחת אותו איתי , לביתי החם.

בדיקה קצרה בבית העלתה שהמחשב אינו תקין, אך לאחר מספר ימים גם בעיה זו נפתרה. כעת היה ברשותי פנטיום 2 400 מה"צ 128 מגה זיכרון עם לוח חביב של פי סי פרטנר. כעת צריך לחפש מה לשים עליו.

מערכת גם יפה וגם אופה?

יצאתי אל נבכי האינטרנט וחיפשתי לי הפצה שתתאים לדרישותי. רציתי הפצה איכותית ורצינית, עיקבית בנוגע לחבילות חדשות, ובעלת כמות יפה של חבילות קיימות.לא רציתי להתקין הפצת "פורק" קטנה שתעלם לי אחרי כמה חודשים ואז אאלץ לחפש דרך להדר לה חבילות במיוחד והכי חשוב שתכיל את הכלים העקריים שנדרשים ממחשב בר-קיימא (יכולת גלישה סבירה באינטרנט, שמיעת מוזיקה וכו'). עקב כך הרשימה הראשונית הצטמצמה פלאים.

כמו כן, כמו כל ישראלי מפונק, רציתי סביבה גרפית סבירה לשנת 2008 ולא איזה חלונות 95 אחרי תאונת פגע וברח.

הדרך מתחילת המסע ועד לסופו היתה ארוכה ולפעמים מתסכלת. חשבתי שכשירות לקהילה אסכם את מה שמצאתי בכדי שגם אחרים יהנו מסבלי

הרומן בינינו נגמר מהר מאוד. סיידוקס

אז מה היה לנו?

מעבד 400 מה"צ

128 מגה זיכרון (הגיע במקור עם 64 מגה, בידקו באתרים כמו אגורה, שם ניתן להשיג כרטיסי זיכרון ישנים בחינם)

לוח פי סי פרטנר

10 גיגה כונן קשיח (הגיע במקור עם 4 גיגה, שוב אתר אגורה)

כרטיס קול סטנדרטי

כרטיס 10/100 (אינטרנט מהיר, הגיע במקור עם מודם פקס… אם ממש אין לכם אחד בנמצא ,ניתן להשיג בכ 40 שקל)

כרטיס מסך סטנדרטי ופשוט

כונן אופטי x40 שעובד מדי פעם…

אילו הפצות עברו "על הנייר"?

1.DSL סביבה גרפית Dillo(מבוססת Gtk). הפצה זריזה, קטנה וקלת משקל לחלוטין. בנויה למחשבים שאחותי הקטנה לא תמצא בהם את כפתור ה power. מגיעה עם גירסה לכרטיסי פלאש ו cd .

2.slax גירסה מצומצמת של סלאקוואר לינוקס, אשר הותאמה במיוחד למחשבים מיושנים. סביבת kde גורמת למערכת לעבוד לאט יחסית על פנטים 2 ומטה. לא נראה מבטיח ,אבל ננסה.

היתה חביבה אך קצת שמנה. סלאקס בפעולה

3.alixe סביבה גרפית iceWM,  מגיעה עם כלי פיתוח שונים כברירת מחדל, כולל מהדר סי מובנה. מבוססת סלאקוואר.

4. puppy linux סביבה גרפית JWM .אכן ההפצה הכי קטנטנה שתפגשו (אם נתעלם מכל מיני הפצות באמת מזוויעות). בדומה ל dsl ,נבנתה במיוחד לחומרות מימי הביינים. מבוססת סלאקוואר.

5.sidux סביבה גרפית xfce. מבוססת דביאן סיד (כן אתם קוראים נכון). מגיעה גם בגירסת kde.

6. Debian with enlightenment טוב, אני מודה. זו סטייה שלי. הייתי חייב לנסות. התקנתי דביאן ללא מערכת גרפית, עברתי לענף הלא יציב והתקנתי את e-16 כולל כל החבילות הנדרשות.

ניגש לעבודה

דאגתי להתקין את כל ההפצות על המחשב, לא אכנס כאן לפרטי ההתקנה (כמו מקרים של חוסר זיהוי חומרה או כוננים) אך אציין אילו בעיות עלו והאם הצלחתי להתגבר עליהן.

1.DSL

הורדתי לי את גירסת התקליטון (50 מגה מי היה מאמין) והפעלתי מהכונן האופטי. כל החומרה זוהתה "מהקופסא". תהליך ההתקנה דורש מעט שורות פקודה, לא משהו רציני. עליית המערכת מהירה מאוד ותגובות הממשק מפתיעות. לרגע שכחתי שמדובר במחשב בן עשר שנים.

בהחלט הפתעה. DSL

הגלישה באינטרנט היתה סבירה בהחלט. אם אתה לא ממש פלאש פריק ,זה יכול להיות אפילו נחמד. ישנה אפשרות להתקין חבילות נוספות דרך apt על ידי הפעלת השירות. יתרון רציני מאוד לדעתי. אינך מוגבל לחסדי המפיצים.

סה"כ ההפצה עשתה רושם מאוד טוב. רמת שימושיות גבוהה למחשבים ישנים מאוד.

2.slax

נדרשו מספר שורות פקודה בכדי להתקין את המערכת. שוב, לא מסובך מדי. כמצופה, זמן עליית המערכת היה די ארוך. סביבת העבודה kde בהחלט לא מתאימה למחשבים ישנים. אני מאמין שמעבדי ה 600 מה"צ בתוספת זיכרון יעבדו יפה עם גירסה זו.

ניתן לאמר כי הושקע תיכנון בעיקר וטפל, המערכת עומדת בסטנדרטים של הפצות עכשוויות (מבחינת ממשק משתמש), אך גם לאחר העליית המערכת הרגשתי כי כל מהלך שאני עושה משול למלחמת עולם. המערכת פשוט כבדה לסדרות ה 600 מה"צ ומטה, בטח שעם 128 מגה זיכרון. פתיחה וסגירה של חלונות, תגובה על לחיצת צלמיות, כל אלה לקחו שנים.

החומרה זוהתה יפה למן ההתחלה, גלישה באינטרנט היתה כבדה (בעיקר בגלל שועל אש). בעיה רצינית במחשבים ישנים היא הדפדפן. חובה להגיש יחד עם ההפצה דפדפן קל משקל כלשהו. בסלאקס אפשרות זו לא ניתנה ושימוש בשועל אש לא התאימה ולא היתה נוחה כלל לעבודה על המחשב הנבדק. נטשתי את ההפצה מהר מאוד.

3.alixe

מגיעה אלינו מקנדה הרחוקה. מבוססת סלאקס, אך הפעם דאגו לעשות עבודת חיתוך השומנים. למערכת לוקח קצת זמן לעלות, אך עדיין בתחום הסביר. ההתקנה נעשית אוטומטית, במידה ונדרש. חומרה זוהתה בצורה מלאה. פלאגינים לוידאו וסאונד עובדים ישר, בקנדה אין חוק האוסר זאת – יתרון נחמד על פני השאר.

כלי פיתוח, כולל מהדר סי , מגיעים מותקנים כברירת מחדל. בעיה שחוזרת על עצמה, שימוש בתוכנות כבדות למחשבים ישנים: שועל אש, ציפור רעם וכו' גורמים לזמני טעינה ארוכים. נראה לי שכסביבת פיתוח קלילה למישהו שלא מעוניין לבזבז זמן על התעסקויות של התקנה והגדרה – אליקס לוקחת את השאר. כמשתמש פשוט, אין לה ממש יתרון משמעותי.

אהבתי, אך החלטתי להמשיך הלאה.

4. puppy linux

אם עד כה דיברנו על רכבי סוסיתא למיניהם, כעת מדובר על מרכבות סוסים של ממש. פאפי לינוקס מתחרה בכבוד רב ב DSL על תואר ההפצה הקלילה ביותר. זמן עליה מהיר יחסית, תגובות מהירות של הצלמיות , זיהוי של החומרה בקלות יחסית.

פלאש מותקן כבר ,בנוסף לעוד מספר פלאגינים – בהחלט יתרון רציני. שימוש בשועל אש אפשרי , אך כברירת מחדל נקבע sea monkey, כנראה בגירסה יותר מצומצמת.

הושם דגש מיוחד על התוכנות המגיעות יחד עם ההפצה. התוכנות כווונו למחשבים חלשים, כך שמרגע ההתקנה אין צורך להתעסק עם יותר מדי שינויים במערכת. הכול עובד חלק מאוד.

נקודה נוספת למעוניינים להריץ לינוקס על התקן נייד כלשהו (disk on key ) פאפי לינוקס הינה פיתרון מושלם מכיוון שלא משנה על איזה מחשב אתם תמצאו את עצמכם (במידה ומסוגל לבצע איתחול מהתקן נייד) תוכלו לעבוד עליו במהירות ובנוחות (נאמר בהסתייגות מכיוון שגם לבעיית איתחול מהתקן נייד במחשבים ישנים יש פתרון).

5.Sidux

למן הרגע הראשון זה התחיל רע. הייתי צריך לדעת מראש. עצם זה שהפצה קלת משקל מתיימרת להישען על ענף לא יציב הינה תמרור אזהרה וכך זה היה. לאחר מספר נסיונות להריץ את המערכת (בשלב ההתקנה) שלא צלחו, עלתה בסופו של דבר מערכת ההתקנה. כמובן שהחליטה בצורה שרירותית שאין לי כרטיס רשת (בדומה להתקנת דביאן עם e-16) אך בעיה זו נפתרה מהר.

לאחר עליית xfce גיליתי שהמערכת נוטה להיתקע "סתם כך" ללא סיבה כלשהי. בנוסף ביצועי המערכת לא גרמו לי לצאת מגדרי, כך שבחרתי מהר מאוד להמשיך הלאה.

כמה מילים על xfce. אני חושב שבניגוד להצהרות המפתחים, xfce אינה סביבה כה קלילה כפי שחושבים. במחשב ישן נוסף שיש ברשותי (פנטיום 3 450, מה"צ,256 זיכרון) גם התקנתי בעבר דביאן עם xfce והתוצאות לא היו מרנינות. כנראה שמפתחי xfce מכוונים יותר למחשבי 700 מה"צ עם יותר מ 256 מגה זיכרון. אשמח לקבל תגובות בנוגע לכך.

אני לא חושב שמומלץ להשתמש בהפצה הזאת, בעיקר בגלל שהיא נשענת על סיד. יכול להיות שהבעיות שנתקלתי בהן היו נקודתיות – ויכול להיות שלא. המשכתי הלאה.

6.Debian with e-16

בגלל שיש לי פינה חמה לדביאן בלב, תמיד אני מוצא עצמי מתקין גם אותה לבסוף. הרעיון היה פשוט, מתקינים דביאן לני ללא מערכת גרפית (על ידי התקנה אוטו') לאחר מכן מקינים ידנית מענפי סיד את e-16 ואת X.

אז כמו כל דבר בדביאן, גם זה לא הלך חלק. מערכת ההתקנה התעקשה שאין לי כרטיס רשת על המחשב, מה שגזל ממני חצי שעה (כבר חיסרון על פני שאר ההפצות). לבסוף כרטיס הרשת זוהה, ההתקנה עברה כסידרה.

לאחר עידכונים, והתקנה / הסרה של חבילות ,רלוונטיות יותר ופחות, הפעלתי את X ועברתי ל e-16 החדש שלי.

מי אמר אפקטים ולא קיבל?

סה"כ המערכת מתפקדת לא רע בהתחשב בנתונים. e-16 בנויה לדרישות מערכת נמוכות יחסית, ומתהדרת בעובדה שממנה תקבל אפקטים ללא צורך במאיץ גרפי או במעבד חדיש – ואכן כך. אומנם e-16 נראה כמו גירסה מיושנת ל e-17 הנוצץ (אפילו נראה שאין ביניהם קשר) אך עדיין בהשוואה לגנום או ל xfce אתה מקבל סביבת עבודה טיפה יותר מעוצבת מבחינת אפקטים בסיסיים וגישה יותר מהירה לתוכנות.

תגובות המערכת סבירות בהחלט (לאחר הורדת מודולים לא רצויים ושאר ירקות). אם נשווה את פאפי לינוקס ו DSL ליגואר (מבחינת ביצועים) אז e-16 על גבי דביאן לני יכול לקבל את התואר של משפחתית חביבה.

מילות סיכום

תוספת מאוחרת: באם אתם מעוניינים בהפצה גדולה ויציבה ,עם מגוון מקסימלי של תוכנות, שתעבוד על מחשב עם נתונים כמו בכתבה כמחשב לעבודה של ממש פנו לכתבה הזאת.

אני חושב ש puppy linux ו DSL יצאו המנצחות הגדולות. איתן ניתן להריץ סביבה גרפית על מחשבים עם מהירות שעון של 300 מה"צ לערך ועדיין להתייחס למחשב המותקן כסביבת עבודה לכל דבר.

slax ו alixe מיועדות ,לדעתי, למחשבי ה 700 ו 450 מה"צ בהתאמה. slax בנויה על סביבת kde ולא יעזור כלום, kde כבדה מדי למחשבים חלשים. alixe לא מתייחסת למחשבים חלשים בכלים אשר היא נותנת ומצריכה התקנות נוספות. לא תמיד יש זמן וכוח לזה. בדביאן,לדוגמא, לקח לי לילה שלם להדר קרנל בגירסה ישנה יותר, כך שזמן  ומהירות עיבוד במחשבים ישנים מקבלים "משמעויות חדשות".

דביאן עם e-16 אולי אינה המנצחת הגדולה, אך אני השארתי אותה. אומנם היא לא הכי מהירה, אבל כאן קיבלתי מראש את מה שרציתי. מערכת "אמיתית" חיה בלי "מתווכי" חבילות ויכולת שליטה מלאה והכרה טובה של סביבת העבודה בלי צורך ללמוד כל מיני טריקים חדשים. עם דביאן אני מרגיש פשוט בבית. אין ספק שהיא לא מקבלת מקום ראשון בתואר המערכת המהירה ביותר. אני מאמין שבסדרות ה 450 מה"צ ומעלה ניתן לעבוד במהירות יפה תחת e-16.

אני חייב לציין שחוץ מהמערכת האחרונה שבחנתי, לא נגעתי בהגדרות המקוריות שסיפקו המפתחים. כמובן שתמיד ניתן לצמצם את הקרנל למינימום ולחסוך זיכרון יקר, או לחילופין לזרז זמן עליה על ידי הורדת מודולים מיותרים.

אני מקווה כי הכתבה תספק מקור מידע לשאלה שעולה רבות בפורומים בנוגע להשמשת מחשבים ישנים על ידי מערכות לינוקס.

אני אשמח מאוד אם מי מהקוראים שיש ברשותו מידע נוסף ומעניין בנוגע לנושא יפרסמו באתר.

שבת שלום לכולם.