לאחרונה, בעקבות ריבוי המעבדות שדחיתי במסגרת לימודי, נדרשתי להכין מספר רב של עבודות מדעיות בנושאים שונים.
כמו כל סטודנט טוב הלכתי ל“אופן אופיס” הטוב והתחלתי לכתוב. הבעיה נתעוררה בכמה אופנים:
- העבודות היו מלאות במתמטיקה , כל פעם הייתי חייב לפתוח תיבת שיח חדשה עם העורך המתמטי (זהה באופיס של חלונות).
- מילים קופצות לפה ולשם, עקב הזזה סתמית של תיבה מתמטית כזו או אחרת, גורמת למאמר להיראות אחרי כמה שעות רע מאוד. קפיצות בשורות “סתם כך” או כל מיני טבלאות הנוטות ליפול עוד רגע.
- מבחינה ויזואלית התוצר הסופי לא נראה רציני, העבודה נראית כמו עבודה של תיכוניסט. לא טוב.
חלופות?
אופציה אחת היא להשתמש ב Abacus Math writer שהוא כתבן מתמטי חביב וידידותי אך עולה כסף ובנוסף מוגבל לחלונות ומק בלבד.
אופציה נוספת Mathtype שהיא תוכנה שעושה רושם מאוד מקצועי ומשוייף, אך שוב יש צורך לשלם.
האופציה האחרונה (שאני לפחות מצאתי) היתה תוכנה וותיקה בשם latex (נהגת כלאטך). לקח לי לא מעט זמן להבין על מה בדיוק מדובר ואיך זה עובד. בין אם זה רק אני ,או שזה בעיה של עוד אנשים, החלטתי לעשות סיכומון לטובת הבאים בתור.
אז מה זה לאטך בדיוק?
לאטך הנה תוכנת “עימוד” טקסט מקצועית אשר בשימוש בתי דפוס ונחשבת לסטנדרט בתחום הכתיבה המקצועית (לספרים) בעולם. יכולות התוכנה מתחילות בכתיבת טקסט פשוטה ועד ספרים בני מאות עמודים הכוללים סכימות וחישובים מסובכים.
לשם פשטות אתן כמה דוגמאות לכוחה של תוכנה זו:
- נניח וכתבנו פרק כלשהו, נניח פרק 3. לאחר מספר שבועות החלטנו להוסיף פרק נוסף אשר יבוא בין פרק 2 ל 3. בכל מעבד תמלילים פשוט היינו נדרשים לחזור אחורה ולתקן את מספור כל הפרקים. לאטך יודעת לתקן לבד את כל המיספורים. בעת כתיבה בלאטך אינך נדרש כלל לתת מספר לכל פרק ופרק. עבודתך מסתכמת בכך שאתה צריך לתת לה פקודה על כך שנפתח פרק חדש.
- נניח ואנחנו רוצים להכניס טבלה בת 5 עמודות למאמר שלנו. במעבד תמלילם, תוספת של תווים תפיל לנו מדי פעם את הטבלה לעמוד הבא או שתשבור את הטבלה לשני עמודים (נדיר). בלאטך אתה מגדיר טווח בו אתה רוצה את הטבלה. לאטך תדאג לסדר הכול בכדי שהתוצאה הסופית תעמוד בהגדרותיך.
- נניח ואנו רוצים לכתוב הערה מסויימת לאחד הסעיפים. במעבדי תמלילים פשוטים אנו נידרש לעשות הכול לבד. לזכור את הסימון שנתנו להערה (באותו סעיף), בסוף הדף או הספר לזכור לכתוב את הערה, וגם התוצאה הסופית לא תמיד נעימה לעין. לאטך תדאג לסדר כל הערה והערה שתגדיר לה לפי סעיף או מילה לבד. היא תיפתח חלק קטן בתחתית הדף, תמספר את הערה לבדה , ותרשום את הערה.
מאיפה משיגים את זה??
את לאטך ניתן להוריד בלינוקס מתוך מאגרי החבילות ללא כל בעייה, בחלונות מומלץ להשתמש ב miktex בנוסף צריך את texniccenter ,במק texshop. כעיקרון ניתן לכתוב את הפקודות בכל עורך תווים פשוט ולהדר את הקובץ הסופי עם התוכנות שכתבתי למעלה. חלקן נותנות גם כתבן נוח לכתיבת הטקסט. למזלכם יש לי 3 מערכות הפעלה על מספר מחשבים כך שכל המלצותיי נבדקו.
ניתן למצוא באינטרנט אין ספור דפי וויקי ומאמרים שמסבירים נקודות בהן לא נגעתי (כגון התקנת חבילות תומכות נוספות ללאטך). חבילת הבסיס שמגיעה עם ההתקנות בהחלט מספיקה בתור התחלה.
איך זה עובד
אז בלאטך לא ממש כותבים כמו במעבד תמלילים. בלאטך נותנים פקודות. לדוגמא פתיחת מסמך בד”כ תגיע עם:
בנוסף לאטך דורשת “להדר” את הקובץ בכדי לראותו. בלאטך אינך רואה את הטקסט במצב סופי תוך כדי כתיבתו. אתה רואה את הטקסט אותו אתה כותב, ואת הפקודות המבצעות את כל עריכת הטקסט על פי רצונך. כאילו אנו מתכנתים שרואים את התוצר הסופי רק אחרי סיום הידור הקובץ.
בתום הכתיבה (או תוך כדי ,אם אתה רושם פקודות לסיום הקובץ כשהקובץ אינו גמור) מהדרים את הקובץ שכתבנו (ברוב התוכנות ישנו כפתור בשם typeset) . תפתח חלונית בה ידווחו שגיאות, במידה והכול בסדר יפתח חלון pdf בו נראה את הקובץ הסופי.
זה נשמע נורא, אבל אחרי יום יומיים של למידה זה די פשוט. את הפקודות ואת התהליכים ניתן ללמוד מחוברת נהדרת שרצה באינטרנט אותה ניתן לסיים לקרוא בכמה שעות.
כמה דוגמאות על מה מדובר
קיבצתי כמה דוגמאות שממחישות את חוזקה של לאטך.
בעיות בלאטך
ויש כמה:
- לאטך אינה יכולה לחשב “ספונטנית” תרגילים ,בניגוד ל matlab.
- כתיבה עברית בלאטך הנה בעיתית. הודות לארתיום יש תמיכה בכיווניות עברית והבנתי שיש גם תמיכה בפונט עברי, עדיין לא בדקתי את האופציה הזו. המעוניינים יכולים להיכנס לאתרו ולהתעניין. אשמח לקבל פידבקים בעניין.
- לאטך מכוונת בעיקר למשתמש המקצועי, ליצירת מערכים מתמטיים אלגנטים למראה, גרפים מסובכים, צורות מורכבות ועוד, הכול בפקודות. התוכנה בהחלט אינה מתאימה לכל אחד.
לסיום ,נראה לי שאני ולאטך נלך עוד שנים רבות יחדיו. התוכנה בהחלט יסודית, נותנת למסמכים הנכתבים בה ניצוץ של מקצוענות, ולא מותירה גבולות רבים למשתמש.
יותם
September 22, 2008
יש לי שתי הערות.
א. בכל מעבד תמלילים יש מערכת ניהול לפרקים, הערות שוליים וכו’. דווקא העבודה עם לאטך היא זו שחשפה אותי לזה. המערכת הזו בMS OFFICE נוראית אבל עובדת, ב Open Officeהיא טובה מאוד ופשוטה מאוד. אני חייב לציין שלאטך עדיין עושה את זה יותר אחי וטוב אבל יש אופציות אחרות.
ב. הודות לארתיום ולא אודות לארתיום כמו שכתבת.
חוץ מזה, בהצלחה. אין לי ספק שכשלא מדובר על כתיבה בעברית לאטך הוא הכלי הנכון.
vaxincity
September 22, 2008
תודה על התיקון, קורה שבורחים לי כמה 🙂
ארתיום
September 23, 2008
מספר מילים: גם ב־Office אפשר לעבוד בצורה נכונה ומספר הפרקים יהיה מסודר, אפשר לגרום לטבלאות לא להישבר ועוד. פשוט חייבים להקפיד לעבוד עם סגנונות *בלבד*.
הבעיה היא:
1. מעבדי־תמלילים לא מעודדים מספיק עבודה עם סגנונות.
2. עדיין חסרים תכונות של עימוד בסיסיות כמו “למקם” טבלה ולהגיד “ראה” ככה וככה.
אבל בהחלט, LaTeX מלמד אותך לעבוד נכון גם במעבד תמלילים (וגם לקלל אותו על ימין ועל שמאל).
נ.ב.: תמיכה בעברית בלאטך לא שלי. היו אנשים שעבדו על זה קשה. אני מטפל רק בנושא עבודה לפי סטנדרט כיווניות BiDi שזה חשוב אבל ממש לא הכל.
ארתיום
September 23, 2008
הערה נוספת:
1. matlab היא מערכת חישובים מדעיים, אין לה קשר לעימוד מסמכים.
2. LaTeX היא מערכת עימוד, היא כלל לא נועדה לחישובים.
vaxincity
September 23, 2008
אוקיי, אבל יוצא שמרצים כותבים בחינות וכדומה ב matlab לא?
עוז
January 30, 2009
אפשר לשלב קוד פייתון בתוך לאטך, ובאמצעותו להעריך ביטויים. כך שאתה יכול להנות מיכולת חישובית ויכולת עימוד
עוז
January 30, 2009
רק דוגמא קטנה לגבי פייתון ולאטך:
http://usefreetools.blogspot.com/2008/09/python-inside-latex-and-sage-too.html