רוק מצרי לפנים

Posted on December 18, 2008

2


לפני כמה שבועות קפצתי לעוד הופעה שנערכה בפאב הבלום ז”ל (אשר נסגר זה מכבר) בצהרי יום שישי. על הסט עמדו מספר חברים שכבר יצא לי לשמוע בהזדמנויות קודמות ומאוד מהנות. נאג’ חאמדי מורכבת מדרור פויאר (שירה), דרור גלוברמן (קלידים) , אראל סגל (בס), טל לזר (תופים), דן ויסמן (גיטרה).

אז על מה בעצם מדובר…

בפעולה רבה רבה

שאלה קשה, זה הרכב שלכל שיר שלו יש סגנון וחיים נפרדים. שירים שמתעסקים בפוליטיקה בגרוש, אפסות האדם אל מול החיים (והטיפה המרה) ובכלל איך  לשרוד במדינה שלנו. אבל הפעם לא יומרות, הכתיבה הקולחת והמשעשעת של דרור ביחד עם העיבודים המבריקים של ההרכב הזה מביאים בפני המאזין חוויה אמיתי של מעורפלות חושית.

זה הרכב נדיר שניתן לאמר עליו שכל אחד מחבריו בלתי ניתן להחלפה. דרור ג. מחזיק חזק את הקצב של התופים לאורך כל ההופעה, דן מנגן בס מאוד מעניין פעלתני וחי, אראל נותן בקלידים בדיוק במינון שצריך עם הרבה מקוריות בי שיר לשיר, דן ויסמן ניגן בדיוק בנישה הדקיקה שנשארה לגיטרה ועשה את זה ממש מעולה.

שיחות ביני לבין עצמי

פן נוסף של ההרכב הזה שלא קיים בהרכבים אחרים הוא הדיאלוגים. לא בין הסולן לקהל, אלא בין הסולן להרכב. כן שמעתם נכון. זה ההרכב היחיד שיצא לי לראות שמסוגל לפתח שיחה פילוסופית עמוקה (תלוי במינון העראק שקיבל הסולן לפני ההופעה) שיכולה להגיע למקומות מעניינים וזאת בהתעלמות מכך שהם מופיעים.

טוב זה לא כל כך הוגן, יש לציין שכמעט כל חברי ההרכב הם עיתונאים/כתבים או סתם קשורים לעולם התקשורת. כל הופעה ישנה שיחה ארוכה (בעיקר בין דרור פ.  לאראל ס. ) בנושאי אקטואליה שונים (פעם אחרונה הם עסקו בעולם התחתון), דת או שיניים שבורות (רמז למי שהיה בהופעה בסאבליים).

גדול מהחיים

בין השורות הציניות של השירים והדיאלוגים מסתתרת אמת קשה. ההרכב הזה פשוט לא מסוגל לאמר את האמת במילים ישירות, על כן מנסים חבריה לייפות את המצב בבדיחות ובציניות. אין לראות בנאג’ חאמדי עוד הרכב חביב , זהו הרכב עם מסרים מאוד ברורים וקשים.

כמה מילים לסיום

אינני רוצה להעמיס במילים ,בעיקר מכיוון שיש קליפ על ההרכב וכל אחד ואחד יכול להתרשם לבד, אך אני באמת רוצה לציין את כשרונם של הנגנים בהרכב הזה לייצר אווירה מאוד הזויה ומאוד ייחודית למילים המאוד חזקות ששר הסולן. כל נגן ונגן עושה מלאכת קודש למרות שאינו עוסק במוזיקה למחייתו. פשוט תענוג לשמוע את ההרכב הזה.

נקודה נוספת היא דן ויסמן והגיטרה המעולה, ממש נהנתי לשמוע הן את קטעי הסולו שלו והן את היכולת המדהימה לחזור לנקודה בה הגיטרה לא מפריעה לשאר הכלים, כל פעם מחדש לאורך כל ההופעה.

ולסיום הבסיס המוצק של ההרכב דרור פויאר שממלא כל הופעה בטון וחצי של קריזמטיות סוחפת, לבוש צעקני, שירה ייחודית בירבורים בעלי משמעות (או שמא לא) בין שיר לשיר , בתוך שיר. מעולה !

אני גם רוצה להודות לאראל יובל על התמונות המעולות ועל הקליפ שהכין בעקבות הופעת הלהקה.

Posted in: Music