לפני כמה שבועות מצאתי ברחוב מחשב ישן זרוק. כמו כל איש מחשבים חביב דאב ליבי להשאירו בגשם ובקור ולכן החלטתי לקחת אותו איתי , לביתי החם.
בדיקה קצרה בבית העלתה שהמחשב אינו תקין, אך לאחר מספר ימים גם בעיה זו נפתרה. כעת היה ברשותי פנטיום 2 400 מה”צ 128 מגה זיכרון עם לוח חביב של פי סי פרטנר. כעת צריך לחפש מה לשים עליו.
מערכת גם יפה וגם אופה?
יצאתי אל נבכי האינטרנט וחיפשתי לי הפצה שתתאים לדרישותי. רציתי הפצה איכותית ורצינית, עיקבית בנוגע לחבילות חדשות, ובעלת כמות יפה של חבילות קיימות.לא רציתי להתקין הפצת “פורק” קטנה שתעלם לי אחרי כמה חודשים ואז אאלץ לחפש דרך להדר לה חבילות במיוחד והכי חשוב שתכיל את הכלים העקריים שנדרשים ממחשב בר-קיימא (יכולת גלישה סבירה באינטרנט, שמיעת מוזיקה וכו’). עקב כך הרשימה הראשונית הצטמצמה פלאים.
כמו כן, כמו כל ישראלי מפונק, רציתי סביבה גרפית סבירה לשנת 2008 ולא איזה חלונות 95 אחרי תאונת פגע וברח.
הדרך מתחילת המסע ועד לסופו היתה ארוכה ולפעמים מתסכלת. חשבתי שכשירות לקהילה אסכם את מה שמצאתי בכדי שגם אחרים יהנו מסבלי 🙂
אז מה היה לנו?
מעבד 400 מה”צ
128 מגה זיכרון (הגיע במקור עם 64 מגה, בידקו באתרים כמו אגורה, שם ניתן להשיג כרטיסי זיכרון ישנים בחינם)
לוח פי סי פרטנר
10 גיגה כונן קשיח (הגיע במקור עם 4 גיגה, שוב אתר אגורה)
כרטיס קול סטנדרטי
כרטיס 10/100 (אינטרנט מהיר, הגיע במקור עם מודם פקס… אם ממש אין לכם אחד בנמצא ,ניתן להשיג בכ 40 שקל)
כרטיס מסך סטנדרטי ופשוט
כונן אופטי x40 שעובד מדי פעם…
אילו הפצות עברו “על הנייר”?
1.DSL סביבה גרפית Dillo(מבוססת Gtk). הפצה זריזה, קטנה וקלת משקל לחלוטין. בנויה למחשבים שאחותי הקטנה לא תמצא בהם את כפתור ה power. מגיעה עם גירסה לכרטיסי פלאש ו cd .
2.slax גירסה מצומצמת של סלאקוואר לינוקס, אשר הותאמה במיוחד למחשבים מיושנים. סביבת kde גורמת למערכת לעבוד לאט יחסית על פנטים 2 ומטה. לא נראה מבטיח ,אבל ננסה.
3.alixe סביבה גרפית iceWM, מגיעה עם כלי פיתוח שונים כברירת מחדל, כולל מהדר סי מובנה. מבוססת סלאקוואר.
4. puppy linux סביבה גרפית JWM .אכן ההפצה הכי קטנטנה שתפגשו (אם נתעלם מכל מיני הפצות באמת מזוויעות). בדומה ל dsl ,נבנתה במיוחד לחומרות מימי הביינים. מבוססת סלאקוואר.
5.sidux סביבה גרפית xfce. מבוססת דביאן סיד (כן אתם קוראים נכון). מגיעה גם בגירסת kde.
6. Debian with enlightenment טוב, אני מודה. זו סטייה שלי. הייתי חייב לנסות. התקנתי דביאן ללא מערכת גרפית, עברתי לענף הלא יציב והתקנתי את e-16 כולל כל החבילות הנדרשות.
ניגש לעבודה
דאגתי להתקין את כל ההפצות על המחשב, לא אכנס כאן לפרטי ההתקנה (כמו מקרים של חוסר זיהוי חומרה או כוננים) אך אציין אילו בעיות עלו והאם הצלחתי להתגבר עליהן.
1.DSL
הורדתי לי את גירסת התקליטון (50 מגה מי היה מאמין) והפעלתי מהכונן האופטי. כל החומרה זוהתה “מהקופסא”. תהליך ההתקנה דורש מעט שורות פקודה, לא משהו רציני. עליית המערכת מהירה מאוד ותגובות הממשק מפתיעות. לרגע שכחתי שמדובר במחשב בן עשר שנים.
הגלישה באינטרנט היתה סבירה בהחלט. אם אתה לא ממש פלאש פריק ,זה יכול להיות אפילו נחמד. ישנה אפשרות להתקין חבילות נוספות דרך apt על ידי הפעלת השירות. יתרון רציני מאוד לדעתי. אינך מוגבל לחסדי המפיצים.
סה”כ ההפצה עשתה רושם מאוד טוב. רמת שימושיות גבוהה למחשבים ישנים מאוד.
2.slax
נדרשו מספר שורות פקודה בכדי להתקין את המערכת. שוב, לא מסובך מדי. כמצופה, זמן עליית המערכת היה די ארוך. סביבת העבודה kde בהחלט לא מתאימה למחשבים ישנים. אני מאמין שמעבדי ה 600 מה”צ בתוספת זיכרון יעבדו יפה עם גירסה זו.
ניתן לאמר כי הושקע תיכנון בעיקר וטפל, המערכת עומדת בסטנדרטים של הפצות עכשוויות (מבחינת ממשק משתמש), אך גם לאחר העליית המערכת הרגשתי כי כל מהלך שאני עושה משול למלחמת עולם. המערכת פשוט כבדה לסדרות ה 600 מה”צ ומטה, בטח שעם 128 מגה זיכרון. פתיחה וסגירה של חלונות, תגובה על לחיצת צלמיות, כל אלה לקחו שנים.
החומרה זוהתה יפה למן ההתחלה, גלישה באינטרנט היתה כבדה (בעיקר בגלל שועל אש). בעיה רצינית במחשבים ישנים היא הדפדפן. חובה להגיש יחד עם ההפצה דפדפן קל משקל כלשהו. בסלאקס אפשרות זו לא ניתנה ושימוש בשועל אש לא התאימה ולא היתה נוחה כלל לעבודה על המחשב הנבדק. נטשתי את ההפצה מהר מאוד.
3.alixe
מגיעה אלינו מקנדה הרחוקה. מבוססת סלאקס, אך הפעם דאגו לעשות עבודת חיתוך השומנים. למערכת לוקח קצת זמן לעלות, אך עדיין בתחום הסביר. ההתקנה נעשית אוטומטית, במידה ונדרש. חומרה זוהתה בצורה מלאה. פלאגינים לוידאו וסאונד עובדים ישר, בקנדה אין חוק האוסר זאת – יתרון נחמד על פני השאר.
כלי פיתוח, כולל מהדר סי , מגיעים מותקנים כברירת מחדל. בעיה שחוזרת על עצמה, שימוש בתוכנות כבדות למחשבים ישנים: שועל אש, ציפור רעם וכו’ גורמים לזמני טעינה ארוכים. נראה לי שכסביבת פיתוח קלילה למישהו שלא מעוניין לבזבז זמן על התעסקויות של התקנה והגדרה – אליקס לוקחת את השאר. כמשתמש פשוט, אין לה ממש יתרון משמעותי.
אהבתי, אך החלטתי להמשיך הלאה.
4. puppy linux
אם עד כה דיברנו על רכבי סוסיתא למיניהם, כעת מדובר על מרכבות סוסים של ממש. פאפי לינוקס מתחרה בכבוד רב ב DSL על תואר ההפצה הקלילה ביותר. זמן עליה מהיר יחסית, תגובות מהירות של הצלמיות , זיהוי של החומרה בקלות יחסית.
פלאש מותקן כבר ,בנוסף לעוד מספר פלאגינים – בהחלט יתרון רציני. שימוש בשועל אש אפשרי , אך כברירת מחדל נקבע sea monkey, כנראה בגירסה יותר מצומצמת.
הושם דגש מיוחד על התוכנות המגיעות יחד עם ההפצה. התוכנות כווונו למחשבים חלשים, כך שמרגע ההתקנה אין צורך להתעסק עם יותר מדי שינויים במערכת. הכול עובד חלק מאוד.
נקודה נוספת למעוניינים להריץ לינוקס על התקן נייד כלשהו (disk on key ) פאפי לינוקס הינה פיתרון מושלם מכיוון שלא משנה על איזה מחשב אתם תמצאו את עצמכם (במידה ומסוגל לבצע איתחול מהתקן נייד) תוכלו לעבוד עליו במהירות ובנוחות (נאמר בהסתייגות מכיוון שגם לבעיית איתחול מהתקן נייד במחשבים ישנים יש פתרון).
5.Sidux
למן הרגע הראשון זה התחיל רע. הייתי צריך לדעת מראש. עצם זה שהפצה קלת משקל מתיימרת להישען על ענף לא יציב הינה תמרור אזהרה וכך זה היה. לאחר מספר נסיונות להריץ את המערכת (בשלב ההתקנה) שלא צלחו, עלתה בסופו של דבר מערכת ההתקנה. כמובן שהחליטה בצורה שרירותית שאין לי כרטיס רשת (בדומה להתקנת דביאן עם e-16) אך בעיה זו נפתרה מהר.
לאחר עליית xfce גיליתי שהמערכת נוטה להיתקע “סתם כך” ללא סיבה כלשהי. בנוסף ביצועי המערכת לא גרמו לי לצאת מגדרי, כך שבחרתי מהר מאוד להמשיך הלאה.
כמה מילים על xfce. אני חושב שבניגוד להצהרות המפתחים, xfce אינה סביבה כה קלילה כפי שחושבים. במחשב ישן נוסף שיש ברשותי (פנטיום 3 450, מה”צ,256 זיכרון) גם התקנתי בעבר דביאן עם xfce והתוצאות לא היו מרנינות. כנראה שמפתחי xfce מכוונים יותר למחשבי 700 מה”צ עם יותר מ 256 מגה זיכרון. אשמח לקבל תגובות בנוגע לכך.
אני לא חושב שמומלץ להשתמש בהפצה הזאת, בעיקר בגלל שהיא נשענת על סיד. יכול להיות שהבעיות שנתקלתי בהן היו נקודתיות – ויכול להיות שלא. המשכתי הלאה.
6.Debian with e-16
בגלל שיש לי פינה חמה לדביאן בלב, תמיד אני מוצא עצמי מתקין גם אותה לבסוף. הרעיון היה פשוט, מתקינים דביאן לני ללא מערכת גרפית (על ידי התקנה אוטו’) לאחר מכן מקינים ידנית מענפי סיד את e-16 ואת X.
אז כמו כל דבר בדביאן, גם זה לא הלך חלק. מערכת ההתקנה התעקשה שאין לי כרטיס רשת על המחשב, מה שגזל ממני חצי שעה (כבר חיסרון על פני שאר ההפצות). לבסוף כרטיס הרשת זוהה, ההתקנה עברה כסידרה.
לאחר עידכונים, והתקנה / הסרה של חבילות ,רלוונטיות יותר ופחות, הפעלתי את X ועברתי ל e-16 החדש שלי.
סה”כ המערכת מתפקדת לא רע בהתחשב בנתונים. e-16 בנויה לדרישות מערכת נמוכות יחסית, ומתהדרת בעובדה שממנה תקבל אפקטים ללא צורך במאיץ גרפי או במעבד חדיש – ואכן כך. אומנם e-16 נראה כמו גירסה מיושנת ל e-17 הנוצץ (אפילו נראה שאין ביניהם קשר) אך עדיין בהשוואה לגנום או ל xfce אתה מקבל סביבת עבודה טיפה יותר מעוצבת מבחינת אפקטים בסיסיים וגישה יותר מהירה לתוכנות.
תגובות המערכת סבירות בהחלט (לאחר הורדת מודולים לא רצויים ושאר ירקות). אם נשווה את פאפי לינוקס ו DSL ליגואר (מבחינת ביצועים) אז e-16 על גבי דביאן לני יכול לקבל את התואר של משפחתית חביבה.
מילות סיכום
תוספת מאוחרת: באם אתם מעוניינים בהפצה גדולה ויציבה ,עם מגוון מקסימלי של תוכנות, שתעבוד על מחשב עם נתונים כמו בכתבה כמחשב לעבודה של ממש פנו לכתבה הזאת.
אני חושב ש puppy linux ו DSL יצאו המנצחות הגדולות. איתן ניתן להריץ סביבה גרפית על מחשבים עם מהירות שעון של 300 מה”צ לערך ועדיין להתייחס למחשב המותקן כסביבת עבודה לכל דבר.
slax ו alixe מיועדות ,לדעתי, למחשבי ה 700 ו 450 מה”צ בהתאמה. slax בנויה על סביבת kde ולא יעזור כלום, kde כבדה מדי למחשבים חלשים. alixe לא מתייחסת למחשבים חלשים בכלים אשר היא נותנת ומצריכה התקנות נוספות. לא תמיד יש זמן וכוח לזה. בדביאן,לדוגמא, לקח לי לילה שלם להדר קרנל בגירסה ישנה יותר, כך שזמן ומהירות עיבוד במחשבים ישנים מקבלים “משמעויות חדשות”.
דביאן עם e-16 אולי אינה המנצחת הגדולה, אך אני השארתי אותה. אומנם היא לא הכי מהירה, אבל כאן קיבלתי מראש את מה שרציתי. מערכת “אמיתית” חיה בלי “מתווכי” חבילות ויכולת שליטה מלאה והכרה טובה של סביבת העבודה בלי צורך ללמוד כל מיני טריקים חדשים. עם דביאן אני מרגיש פשוט בבית. אין ספק שהיא לא מקבלת מקום ראשון בתואר המערכת המהירה ביותר. אני מאמין שבסדרות ה 450 מה”צ ומעלה ניתן לעבוד במהירות יפה תחת e-16.
אני חייב לציין שחוץ מהמערכת האחרונה שבחנתי, לא נגעתי בהגדרות המקוריות שסיפקו המפתחים. כמובן שתמיד ניתן לצמצם את הקרנל למינימום ולחסוך זיכרון יקר, או לחילופין לזרז זמן עליה על ידי הורדת מודולים מיותרים.
אני מקווה כי הכתבה תספק מקור מידע לשאלה שעולה רבות בפורומים בנוגע להשמשת מחשבים ישנים על ידי מערכות לינוקס.
אני אשמח מאוד אם מי מהקוראים שיש ברשותו מידע נוסף ומעניין בנוגע לנושא יפרסמו באתר.
שבת שלום לכולם.
צפריר כהן
November 13, 2008
מה רע בהתקנת דביאן (אולי Lenny) רגילה?
128 מ”ב זה גבולי לעבודה עם KDE. קח בחשבון שאם אתה מוכן לעבוד עם קונקרור ולא עם פיירפוקס יכול להיות שתחסוך כך הרבה זכרון.
לגבי סביבות עבודה אחרות: נסה את lxde ואת fvwm-crystal .
ik_5
November 13, 2008
דנסמה לי שe16 לא תומכת בעברית.
בקשר להידור קרנל, אתה תמיד יכול לעשות cross compile ממחשב אחר או לפחות distcc דבר שיאיץ לך את הדברים.
פרט לזה סקירה מאוד מעניינת וחשובה, תודה !
רם-און
November 13, 2008
כל הכבוד על הסקירה, נראה לי שסגרת פינה חשובה בנושא השאלה הנצחית איזו הפצה נוחה למערכות רזות.
vaxincity
November 13, 2008
לצפריר: באחד הגילגולים התקנתי דביאן עם גנום ו e-16 על המחשב הנבדק. אני מודה שלא בדקתי top אך היתה תחושה שגנום איטי יותר מ e-16.
ik_5 אכן לא בדקתי תאימות עברית באף אחת מההפצות, לא חשבתי על זה באמת.
לידע כללי ישנו דפדפן ממש קליל שמגיע עם e-17 שנקרא link2 . משום מה לא הצלחתי למצוא לו אתר פעיל בכדי למצוא חבילה להתקנה על e-16. אני חושב שהוא יכול להוות דפדפן אולטימטיבי למחשבים חלשים מאוד.
meorero
November 13, 2008
דבר אחר לגמרי (אולי לא לגמרי, אבל בכל זאת אחר):
מערכות BSD* למינהן.
יצא לי להתקין OpenBSD, NetBSD ו – FreeBSD על חומרה ישנה יותר.
נכון – אני מודה – זה היה ללא מערכת גראפית, כי זה היה על מחשב מתחילת שנות ה-90 (סביבות 1992. אולי אפילו 1991) עם מעבד 386 של AMD ודיסק קשיח של בערך 380 MB.
ועבד.
חזי
November 13, 2008
יש לי טיפה נסיון עם sidux, ועד כמה שאני מבין היא בכלל לא מתיימרת להיות הפצה קלת משקל. זה פשוט הפצה שמיועדת למי שרוצה להיות על הקצה עם sid, בתוספת מספר כלים להקלה על ההתקנה (LiveCD, וסקריפטים להתקנות דרייברים לא חופשיים). דרך אגב, היא קיימת בגירסת KDE ולאחרונה גם עם Xfce, ולעומת זאת על GNOME ויתרו בינתיים בגלל בעיות יציבות שלו ב-sid. יכול להיות שהעדרו של GNOME יוצר אשליה שהיתה כאן כוונה להפצה קלה, אבל זה לא המצב. וכמו שציינת, הפצה שמבוססת על sid לא מיועדת למחשב שמשמש לעבודה.
לגבי Xfce באופן כללי – אני מסכים שהיא לא מתאימה למחשבים ישנים, אלא לדור הביניים, למשל פנטיום 3 עם 256 מגהבייט (ואפילו פנטיום 4 ישן עם 512 מגה). ההבדל בצריכת המשאבים בינה לבין GNOME לא ענק, ביחוד אם מתעקשים לעבוד עם תוכנות זללניות כמו firefox ו-OpenOffice. אבל במחשב ביניים ההבדל הקטן הזה יכול להיות בדיוק מה שימנע מהמחשב להתחיל להשתמש ב-swap על ימין ועל שמאל, ובעקבות כך לזחול כצב.
אש
November 13, 2008
הדבר שצריך זה זיכרון
הרצתי KDE 3 במחשבים החל מ pentium MMX 166 ומעלה וזיכרון 128 ומעלה. זה עובד אם 128 מגה זיכרון. אבל כששמים 192 ויותר באמת מתחילים להרגיש שהמחשב סבבה. המעבד לא משנה יותר מדיי
משנה גם ההפצה. אני משתמש בארצ’ ובעבר השתמשתי ב gentoo (מקומפל מראש – package cd. הייתי מקמפל לבד רק קרנל). הפצות כמו סוסה ואובונטו נראה לי לא יגיעו לאותם ביצועים גם בפנטיום 4
מייקל
November 14, 2008
יש עוד אפשרות:
http://slackware.com/install/sysreq.php
עם זה:
http://gnomeslackbuild.org/
פשוט אתה תופר לעצמך את החליפה כך שתתאים בדיוק למידה
adamruss
November 14, 2008
חבל שלא ניסית את archlinux עם openbox, או אם עם lxde, היית מופתע לראות ביצועים מאוד יפים.
nadavkav
November 14, 2008
ניסיתי (בעבר) את כל ההפצות הללו על מחשב פנדיום 3 – 450 + 512 מגה זכרון
כולן פעלו באופן נפלא.
לאחרונה…
התקנתי את ההפצה TinyMe שהיא סוג של PCLinuxOS שהיא סוג של Mandriva ?
והמחשב פשוט טס !. מנהל החלונות הוא OpenBox וחבילות חדשות אפשר להתקין בעזרת Synaptic
כולל גירסאות אחרונות של FF ו OO ותמיכה מצויינת בעברית…
אש
November 15, 2008
והוא ממשיך לטוס ברגע שאתה פותח את האופיס ?
בפנטיום 166 האופיס (נדמה לי 1.X או איזה שהיא גרסא ממש ראשונה של 2) העביר אותו מ ‘שמיש אם קצת לאגים’ ל ‘עכבר זז בקפיצות’
יהודה, צוות פותחן
December 9, 2008
אני מחפש חבר’ה (מעל גיל 21) שמכירים קצת את ‘פאפי’. למה בדיוק ? לא הצלחתי עדיין להגדיר סופית. כשיוגדר באתר תדעו.